בסרט "רציחות קטנות" משחקים שני השחקנים האהובים עלי – אליוט גולד, ולצידו, בתפקיד קצר וממזרי, דונלד סאת'רלאנד.

את הסרט ביים אלן ארקין (אשר גם משחק בתפקיד קטן), וגם הוא – שחקן אהוב עלי מאוד.

מוזר אם כך בעיני שלסרט בכללותו, דווקא איני רוחש חיבה מיוחדת. אולי מדובר בעניין של ערבוב שמחה בשמחה.

כך או כך, הסרט, סוג של קומדיה שחורה, מציג את אלפרד (גולד), טיפוס שקט ואפאתי שמצלם קקי, ואת פטסי (מרישיה רוד), אופטימיסטית כרונית ורועשת. הקשר בין שניהם (ובינם לבין משפחתה של פטסי) נרקם על רקע עיר מתפוררת – צלפים ברחובות, התנשפויות בקו הטלפון, והרבה טיפוסים מפוקפקים.

והנה מונולוג מבריק (שלו אני דווקא רוחש חיבה יוצאת דופן) של דונלד סאת'רלאנד, המשחק כומר המשיא את אלפרד ופטסי.