בריטים הם משוגעים.

לא ברור לי מה קרה לעם שבעבר שלט ביותר מחצי עולם, גם בישראל הקטנה שלנו, במרוצת המאה ה-20, אבל כיום ברור כשמש שחברינו חובבי הפיש אנד צ'יפס פשוט איבדו את שפיותם. הדרך הטובה ביותר לאמוד את מצב שפיותו של עם היא דרך המדיה שלו; ואם נבחן את הקולנוע, הסיפורת וכמובן הטלוויזיה שיוצאים מבריטניה בשנים האחרונות, התמונה תהפוך חדה ובהירה יותר משידור HD - באיזו מדינה אחרת בעולם, אחת מהתוכניות הנצפות ביותר על המרקע (כבר יותר מ-30 שנה!) עוסקת בעלילותיו של חייזר המבלה את זמנו בריחוף בתוך תא טלפון?!

אבל, כמו שהוכיח לנו קובריק, לפעמים הטירוף משתלם. ומדי פעם בפעם, הוא אפילו מצחיק. ליתר דיוק, מצחיק עד מאוד.

מרק וג'ז הם שותפים לדירה בלונדון. מרק הוא מנהל הלוואות בחברת השקעות, וג'ז הוא מוסיקאי אלקטרוני כושל. יחדיו הם חולקים דירה בדרום לונדון. נשמע סטנדרטי לא?

 הכירו את PEEP SHOW, הסדרה הקומית החדשנית, העדכנית והמצחיקה ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות (כן, יותר מ-FLIGHT OF THE CONCORDS). מה שמאפשר לתוכנית להיות כה חתרנית הוא הפורמט המיוחד בו היא מוצגת: כל השתלשלות הארועים מוצגת דרך עיניהן של הדמויות. בלבד. ובנוסף, אנחנו שומעים את מחשבותיהם. וכך, אנחנו נחשפים למהות האמיתית של הדמויות: מרק, החנון המעונב, חוטא בהזיות מגלומאניות רצחניות וחיבה לא מוסברת לדוקטורינה הנאצית, וג'ז, העלאק-מוזיקאי, מצליח כל פעם מחדש לאושש את הפתגם "תוכו כברו" (בכל פעם שאנחנו שומעים את מחשבותיו, הן עוסקות בחיפוש אובססיבי אחרי מין, סמים, ותהילה – המשך טבעי של צורתו החיצונית והתנהגותו). לרוב, התוכנית תזגזג בין זרמי התודעה המקבילים של השניים, בהצלחה רבה…

שני גיבורי הסדרה מוקפים בשלל דמויות (שמהן נשללה זכות הוויס-אובר) הזויות יותר ופחות: סופי, עמיתתו לעבודה של מרק שאותה הוא מנסה להרשים פעם אחר פעם, סופר-הנס, חברו הטוב של ג'ז ושותפו ל"להקה" שתוהה מדוע עישון קראק נחשב טאבו חברתי כה חמור, ג'ף, שעובד עם מרק ומתבדח על חשבונו, והרשימה עוד ארוכה.

מה שכה ממכר ב-PEEP SHOW הוא היומיומיות שלה; בתוכנית הזו אין פרקים מיוחדים באורך כפול, או כוכבי אורח רבי חשיבות. גם סיפור העלילה עצמו (לכל עונה יש סוג של סיפור מסגרת רופף) הוא שגרתי לחלוטין – עבודה, שינה, חיים, זוגיות, אשר מוצגים במלוא עליבותם.

הסדרה משודרת כבר חמש עונות (והשישית בדרך) ומצטיינת מאוד בקומפקטיות שלה: גם אם תשבו היום לצפות בכל פרקיה, מדובר בשישה פרקים לעונה (כל אחד באורך של 20 דקות), או בחישוב מהיר – קצת יותר מעונה אחת של עוד סיטקום אמריקאי דלוח. אז אולי בפעם הבאה, במקום לצפות בעוד שידור חוזר של רוס ורייצ'ל מתקוטטים על כוס קפה, כבו את מסך הטלוויזיה וגשו למחשב (כי עדיף להוריד, או לקחת מהאוזן, YES אמנם בעלי הזכויות לסדרה בארץ, אבל שידורה קטוע וארעי במקרה הטוב) - שם יחכו לכם ג'ז ומרק, חבריכם החדשים, והשפויים.

לקינוח, מרק בהתקף מאניה שגרתי: