מר קליין של הבמאי ג'וזף לוסי (אני חוזרת למדף שלו באוזן הרבה לאחרונה) הוא סרט צרפתי באווירה אפופת מסתורין על איש אמיד בשם רוברט קליין (אלן דלון) שמתגורר בפאריס בזמן מלחמת העולם השנייה ורוכש מיהודים יצירות אמנות במחירים נמוכים תוך ניצול מעמדם הנחות. בוקר אחד בשעה שהוא מלווה את אחד מלקוחותיו העשוקים אל הדלת הוא מוצא עיתון יהודי על סף ביתו, הוא נותן לשכן יהודי את העיתון וזה מראה לו שהעותק שלו נמצא בכיס הז'קט וגם מצביע על כך ששמו של קליין מופיע על עטיפת העיתון.
מכאן יוצא קליין לחיפוש אובססיבי שהולך וצובר תאוצה אחר רוברט קליין היהודי שמשום מה רשם את עיתונו על כתובתו, הפרטים הולכים ומתווספים אבל דווקא הפתרון לתעלומה (כמו גם הגדרת התעלומה עצמה) הולך ומתרחק ככל שנראה שקליין מתקרב לאיזו תגלית גדולה בנוגע לקליין היהודי. אולי יהודי. אולי הוא רק קרא את העיתון "כי אהב לקרוא הרבה" כפי שחברתו של קליין הנעדר (ז'אן מורו!) מספרת לקליין שלנו. אולי לא קרא את העיתון. אולי שלח אותו במכוון לקליין מסיבה כלשהי. נבירתו של קליין בפרשה מעוררת את החשד המגוחך אצל הרשויות שהוא אולי יהודי, וכאן מתחיל גם מרדף בירוקרטי וקליין נדרש להוכיח את חפותו מיהדות על ידי כל מיני טפסים ומסמכים. גם חבריו מתחילים להרים גבה, ואז ברגע אחד הוא הופך לרודף נרדף, ואותו בוהמייני פריזאי שעשק יהודים נואשים בתחילת הסרט נמצא במצב מעורער ואפילו במשבר זהות – בשלב מסוים הוא יוצא נסער מהצגה קומית שלועגת ליהודי המכוער, וכשקוראים בשמו לטלפון במסעדה הוא מתעלם ואומר לחברו ש"אולי מחפשים מר קליין אחר".
כדאי לציין שלא מדובר בסרט שמתעסק בשואה באופן ספציפי, למרות שעל עטיפת הדי.וי.די המתורגם לעברית מרחו מגן דויד גדול, ושזהו רק הרקע לסיפור האמיתי שעושה מחווה מאוד רחבה וברורה לפרנץ קפקא. אלן דלון מגלם באופן מושלם את הגיבור הרדוף וקר המזג המסייר בעיר בחיפוש אחר האמת החמקמקה, ואני תוהה אם טום קרוז לקח אותו בחשבון כשגילם את הד"ר ביל הרפורד ב'עיניים עצומות לרווחה'. נראה לי שכן.
.

אלן דלון. המציג אינו יהודי

ביום שלישי הקרוב (23/9) הסרט יוקרן בסינמטק תל אביב, נקודה מרעננת בתוכניה הדלוחה למדי. לצערי הרב כנראה לא אוכל להגיע, אבל אני ממליצה למי שיכול, לקפוץ על ההזדמנות לראות את הסרט המרתק הזה על מסך גדול.

כאן אפשר לראות את הטריילר (אמנם לא מתורגם, אבל רב מה שנאמר הוא "מר קליין" גם ככה):