..וכן כולנו, בדרכנו, משתייכים למשפחת הסמוריים.
לסתותינו אמנם אינן חזקות דיין לפיצוח קורות עץ בבקתות מבודדות באלסקה, או אפילו לפיצוח חוגלות שמנמנות, אך ממילא רובנו איננו חשים עוד קרבה יוצאת דופן לפעילויות שכאלו.
שכן חיים טובים ומלאים הם חייו של גרגרן עירוני, ואל לו לעולם להתנצל על סגנון החיים הבורגני שבחר לעצמו. עליו להרים את ראשו המשופם בגאווה, ולא להביט לאחור.
ואם בכל זאת, בשלהי יום קיץ, נתקף הגרגרן תוגה סמורית כזו או אחרת, תמיד יוכל לפנות אל הוידאו* שבחדרו הממוזג, וחיש יזכר באחיו הרחוקים ובזוהר הצפוני, ויגרגר בגעגוע.


*